גזר דין בתיק ת"פ 5007-12

1.         הנאשם, יליד 84', הודה בעבודות כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות כדלהלן:

נשיאת נשק והובלתו - עבירה לפי סעיפים 144(ב) רישא ו- 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ירי באזור מגורים - עבירה לפי סעיפים 340א ו- 29 לחוק העונשין; איומים - עבירה לפי סעיפים 192 ו- 29 לחוק העונשין, וקשר לפשע (נשיאת נשק) - עבירה לפי סעיפים 499(א)(1) ו- 29 לחוק העונשין.

2.         עובדות כתב האישום המתוקן בתמצית.

א. ביום 28/7/12 קשרו הנאשם ומוחמד ג'בארין (להלן: ג'בארין) קשר, על רקע סכסוך בין משפחת הנאשם לבין משפחת אבו יונס, להגיע אל חצר ביתו של רדואן אבו יונס בסחנין (להלן: המתלונן והבית בהתאמה), ולבצע ירי מאקדח, בכוונה להפחיד או להקניט את המתלונן ו/או משפחתו.

ב. בהמשך לקשר ולצורך קידומו הצטיידו הנאשם וג'בארין באקדח שסוגל לירות כדור אשר בכוחו להמית אדם ובתחמושת (להלן: הנשק), וביום 28/7/12 בשעה 19:45 או בסמוך לכך, הגיעו השניים עם הנשק אל חצר ביתו של המתלונן ברכב טנדר מסוג מיצובישי (להלן: הטנדר), כאשר הנאשם נוהג וג'בארין יושב לידו.

ג. הנאשם וג'בארין נכנסו בנסיעה אל חצר הבית, כשאותה עת ישבו המתלונן ובני משפחתו במרפסת ביתם בקומת הקרקע, וג'בארין ירה מספר יריות לעבר הבית מבעד לחלון הטנדר בכוונה להפחיד או להקניט את המתלוננים. כתוצאה מהירי, פגעו מספר קליעים בקירות הבית ובחלון וגרמו לנזק.

במעשיו כמתואר לעיל, קשר הנאשם קשר עם ג'בארין לביצוע פשע; נשא והוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו; ירה מנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר, ואיים שלא כדין, לפגוע במתלונן ו/או במשפחתו, בכוונה להפחידם או להקניטם, כל זאת בצוותא חדא עם ג'בארין.

3.         ראיות לעונש.

א. לנאשם הרשעה קודמת בעבירת איומים מיום 3/2/05, בגינה נידון ל- 60 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולמאסר על תנאי. העבירה בוצעה בשנת 03'.

ב. תסקיר שירות המבחן.

שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה מרתיע וכן צו מבחן למשך שנה וחצי, במהלכו ישולב בטיפול במסגרת השירות והתחייבות.

קצינת המבחן סקרה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, תושב סחנין בן 29, נשוי, ועבד בבניין. הנאשם השוהה כיום בתנאי מעצר בית כמעט מלא, הביע בפני קצינת המבחן מצוקה רגשית נוכח תנאי מעצרו, והדגיש את ההתדרדרות במצבו הכלכלי עקב חוסר יכולתו להשתלב בשוק העבודה.

הנאשם ציין כי משפחתו מנהלת אורח חיים נורמטיבי, ללא הסתבכות בפלילים, והוא זוכה  לתמיכה כלכלית ורגשית מצד הוריו, נוכח היותו נתון במשבר.

קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו באירוע נשוא כתב האישום המתוקן. לטענתו, מעשהו האלים אינו מאפיין את דפוסי התנהגותו. לדבריו, על רקע סכסוך בין המתלונן לאחיו, הותקף האחרון על ידי אנשים הקרובים למתלונן, ואושפז בבית חולים, ומשפחתו סבלה איומים מתמשכים מצדו של המתלונן כלפי אחיו. הנאשם שיתף את חברו ג'בארין בכעסו כלפי המתלונן, ובנסיבות אלו החליטו השניים ללכת לחצר ביתו של המתלונן. בהגיעם לאזור מגוריו, שלף שותפו אקדח מכיסו וירה באוויר. כאשר שמע הנאשם את היריות וראה את האקדח, ברח לדבריו מהמקום והביע בפני שותפו טרוניה על אופי התנהלותו, ואת פחדיו להסתבך עם גורמי החוק. הנאשם הביע צער וחרטה על ביצוע העבירות ועל עצם החלטתו להתקרב לאזור המגורים של המתלונן, אך טען כי לא ידע על קיומו של האקדח אצל שותפו, ולא רצה להפחיד או לאיים על המתלונן ביריות.

הוא ביקש להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, ואמר כי ההליך הפלילי הרתיע אותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד.

מעיון בגיליון הרישום הפלילי עולה כי לנאשם הרשעה קודמת בגין עבירת איומים משנת 04'. קצינת המבחן, אשר התייחסה להרשעתו הקודמת של הנאשם, התרשמה כי ניהל לרוב אורח חיים נורמטיבי, במשפחה שתמכה בו, ללא קיומם של דפוסים עבריינים מושרשים, גילה יכולת וורבלית גבוהה ויכולות קוגניטיביות תקינות, וכי כיום הוא נעדר יציבות במישור התעסוקתי. להערכתה, מדובר באדם הנוטה להגיב באופן אימפולסיבי שאינו מותאם לסיטואציה, כאשר הוא חש פגיעה בכבודו ובתדמיתו האישית, אך הסיכון להישנות עבירות דומות העתיד הינו נמוך וברמת חומרה נמוכה.

בנתונים אלה המליצה קצינת המבחן לשקול להטיל עליו צו מבחן למשך שנה וחצי, במהלכו ישתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן. אם הנאשם לא יעמוד בתנאי הצו, יפנה שירות המבחן לבית המשפט בבקשה לדיון מחודש בעניינו, מאסר שירוצה בעבודות שירות, אשר יהווה עבורו עונש מרתיע, מאסר מותנה מתריע והתחייבות.

לאחר שהוגש התסקיר, בדיון בו טענו הצדדים לעונש, חזר הנאשם והודיע כי הוא נוטל אחריות למעשיו.

4.         טיעוני המאשימה